החלטה בתיק ת"א 18245-03-12

1.         התובע עתר נגד הנתבעים לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 14/11/06 (להלן - התאונה).

2.         התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי ועדה רפואית של המל"ל, וביום 29/12/09 נקבעה לתובע נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור 28% כתוצאה מהתאונה, החל מיום 01/03/09 (10% אורטופדית - בגין הגבלה קלה בכושר הפעולה הכללי לאחר שברים בטיביה ובפיבולה ברגל שמאל; 20% כירורגית כלי דם - בגין פגיעה בכלי הדם ברגל שמאל, הגורמת, בין היתר, לתפיחות ניכרת וכחלון).

3.         בבקשה זו עתרה ב"כ הנתבעים להבאת ראיות לסתור את קביעות הועדה הרפואית בתחום כירורגית כלי דם, וטענה כי בפני הועדה הרפואית לא הוצגו הנתונים העובדתיים באשר למצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה, וכי הועדה הרפואית התעלמה, או לחילופין לא נתנה בהחלטותיה משקל מספק, לנתונים העובדתיים מעברו הרפואי של התובע שהוצגו בפניה.

ב"כ הנתבעים אף טוענת כי בניגוד לעברו ומצבו הרפואי (כפי שעולה מהתיעוד הרפואי שצורף על ידה לבקשה), טען התובע בפני הועדות הרפואיות של המל"ל, כי טרם התאונה לא סבל ממגבלה או בעיה רפואית כלשהי בתחום כירורגית כלי דם.

יצוין, כי הנתבעים לא העלו טענות לעניין קביעת הועדה הרפואית בתחום האורטופדי.

4.         התובע טוען כי לא התקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך קבלת הבקשה להבאת הראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית, וכי בפני הועדות הרפואיות של המל"ל עמדו כל המסמכים הנוגעים לעברו הרפואי של התובע.

התובע טען לחילופין, כי במידה ותתקבל בקשת הנתבעים, יש למנות גם מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי  (נוכח אי קביעת נכות על ידי הועדות הרפואיות בעניין הפגיעה הנטענת בגב ובכתף).

5.         ההיתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות על פי דין מיועד למקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן.

הפסיקה מצביעה על שני סוגי טעמים, העשויים להצדיק מתן היתר שכזה:

טעמים משפטיים (פגם מהותי כמו תרמית או בטלות מעיקרא).

טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים.

(ראה לדוגמה לעניין זה - ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4), 77; רע"א 802/98 ניר יהלום נ' כלל, חברה לביטוח בע"מ, תק-על 98(1), 783; א' ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה שלישית - תש"ס, בעמ' 494 והאסמכתאות המפורטות שם).

6.         לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובאסמכתאות אשר צורפו על ידי ב"כ הצדדים, שוכנעתי לקבוע כי הנימוקים המפורטים בבקשת הנתבעים מצדיקים בענייננו קבלת הבקשה להבאת ראיות לסתור. נימוקיי:

6.1.       אשר לעברו הרפואי של התובע -

לאחר עיון במסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה, שוכנעתי כי יש ממש בטענת הנתבעים. התיק הרפואי מכיל מסמכים, בהם מתלונן ומאובחן התובע כסובל מכאבים נפיחות ובעיות כלי דם ברגל שמאל, החל משנת 1998 ועד סמוך לפני קרות התאונה (ראה - נספחים - ג'-ח' אשר צורפו לבקשה). למסמכים אלה אין כלל התייחסות בקביעות הועדות הרפואיות (למעשה אין כלל התייחסות לעברו הרפואי של התובע באף אחד מדו"חות הועדות הרפואיות).

בענין זה יצוין, כי באף אחד מדו"חות הועדות הרפואיות לא מצוין, כי בפניהן עמד תיקו הרפואי של התובע (ראה - סע' 18 לדו"חות הועדות הרפואיות).

בנוסף, התובע נבדק על ידי פרופסור הופמן, מומחה מטעם המל"ל בתחום כירורגית כלי דם (להלן - המומחה), ועיון בחוות הדעת שניתנו על ידו מעלה, כי המומחה לא התייחס לעברו הרפואי של התובע ואף בפניו לא עמדו מסמכים רפואיים הנוגעים לעברו הרפואי של התובע בתחום זה.

נוכח האמור לעיל, המסקנה המתבקשת היא שהועדות הרפואיות לא נתנו משקל מספיק בהחלטותיהן לעניין עברו הרפואי של התובע בתחום כירורגית כלי דם.

6.2.       עוד יצוין בהקשר זה, כי בניגוד לאמור במסמכים הרפואיים המצורפים לבקשה, בתביעתו לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, השיב התובע בשלילה על השאלה "האם סבלת בעבר מ"מחלה או מכאבים הקשורים או דומים למצבך היום" (סע' ד' עמ' 4 לטופס התביעה). משמע, התובע הציג מצג לא נכון בפנייתו למל"ל.